נתוני מפה: Natural Earth (נחלת הכלל)
המפה והמסמך פורסמו לעיון הציבור ולקבלת הערות — רמת הדיוק טעונה שיפור, ואין להסתמך עליהם למעשה.
נלווה למפה "גבולות ארץ ישראל לפי השיטות". כל טענה במסמך הוצלבה בין כמה מקורות, וטענות שלא עברו אימות סומנו בפירוש. הקואורדינטות משוערות ונועדו להמחשה בלבד, ואין לראות במסמך הכרעה הלכתית.
מקור: בראשית טו, יח: "לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת"; וכן דברים א, ז; יא, כד ("מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן").
ההבטחה המקסימלית, הכוללת את ארצות עשרת העממים — ובהם קיני, קניזי וקדמוני שלא נכבשו מעולם. תחום זה לא נתקדש הלכתית: "עתידין להתקיים לעתיד לבוא" (רמב"ן עה"ת; ספרי דברים). רוב המפרשים מזהים את "נהר מצרים" עם הנילוס (הזרוע הפלוסית המזרחית), ויש שזיהו גם כאן את ואדי אל־עריש.
מקור: במדבר לד, א–יב; והשוו יחזקאל מז, טו–כ (גבולות דומים לעתיד לבוא); רמב"ם הל' תרומות פ"א ה"ז.
"ארץ כנען לגבולותיה" שנצטוו ישראל בערבות מואב: נחל מצרים, קדש ברנע ומעלה עקרבים בדרום; הים הגדול במערב; הר ההר, לבוא חמת, צדד וחצר עינן בצפון; ומחצר עינן דרך שפם וריבלה אל כתף ים כנרת קדמה, הירדן וים המלח במזרח. עבר הירדן אינו כלול. זהו התחום שהחזיקו עולי מצרים ונתקדש קדושה ראשונה — ומחלוקת הראשונים אם קידשה לשעתה בלבד או אף לעתיד לבוא.
מקור: תוספתא שביעית פ"ד; ספרי עקב נא; ירושלמי שביעית פ"ו ה"א; כתובת רחוב — פסיפס בית הכנסת בתל רחוב (המאות הו'–הז'), העדות האפיגרפית הקדומה ביותר לנוסח הברייתא; משנה שביעית ו, א; גיטין ז:–ח.; רמב"ם הל' תרומות פ"א ה"ה–ה"ט.
התחום שהחזיקו עולי בבל בימי עזרא ונתקדש קדושה שנייה שקידשה לשעתה ולעתיד לבוא. גבולו הצפוני באכזיב וראש הנקרה, באלכסון דרך הגליל העליון לפניאס, כולל הגולן והבשן עד תחום בוצרה ורצועה בעבר הירדן עד מול יריחו; בדרום עד "פרשת אשקלון" — ואשקלון עצמה על הקו, מחוץ לתחום. בתוך התחום נותרו מובלעות שלא נתקדשו: בית שאן, קיסרין (מגדל שרושן), בית גוברין וכפר צמח שהתירן רבי ("התיר רבי בית שאן" — חולין ו:), וסוסיתא — תחום נכרי שבתוכו עיירות אסורות. הרצועה שבין תחום עולי בבל לגבול עולי מצרים — "מכזיב ועד הנהר ועד אמנה" — דינה: נאכל אבל לא נעבד (משנה שביעית ו, א). את קו הצפון של עולי בבל שרטט י' אליצור: מאכזיב דרך נחל געתון ורמיה אל הליטאני, ומשם דרך עמק עיון אל שיפולי החרמון.
מקור: יחזקאל מז, יג–כ; מח.
קו המתאר קרוב לגבולות מסעי — "חצר עינן גבול דמשק" בצפון, "מתמר עד מי מריבות קדש" בדרום — אך החלוקה שונה בתכלית: רצועות שבטים מקבילות ממזרח למערב, תרומת הקודש והנשיא במרכז, ועבר הירדן אינו כלול כלל.
מקור: מלכים א ח, סה ("מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרָיִם"); שמואל ב ח.
התחום ההיסטורי שבשלטון ישיר בשיא הממלכה — כולל עבר הירדן (עמון, מואב, אדום עד עציון גבר), ארם דמשק וארם צובה; אזור השפעה עד תפסח שעל הפרת.
מקור: ספרי עקב נא; גיטין ח.; רמב"ם הל' תרומות פ"א ה"ב–ה"ד.
ארם צובה וארם דמשק, שכבש דוד קודם שהושלם כיבוש ארץ ישראל עצמה (היבוסי עדיין ישב סמוך לירושלים) — וכדרשת הספרי: "סמוך לפלטורין שלך לא הורשת, ואתה הולך וכובש ארם נהריים וארם צובה?!". לכן דינו "כיבוש יחיד" שאינו ככיבוש רבים — לא משום פגם חלילה במלחמות דוד, אלא מפני סדר הכיבוש ותוקפו לקדש את השטח; והראשונים נחלקו בטעם: רש"י (גיטין ח:) — שכבש שלא בהסכמת כל ישראל, והרמב"ם — שקדם להשלמת כיבוש הארץ. סוריא "אינה כארץ ישראל לכל דבר ולא כחו"ל לכל דבר": חייבת בתרו"מ מדבריהם, והקונה בה קרקע כקונה בסביבות ירושלים.
| ראשון | הר ההר | לבוא חמת | נחל מצרים | מקור |
|---|---|---|---|---|
| תרגום יונתן / ירושלמי | "טורוס אומנוס" — הרי אמנוס (הרי נור), דרום טורקיה | אנטיוכיה | — | תרגומים לבמדבר לד |
| רש"י | הר ההר שבמקצוע הצפונית־מערבית הוא "טורי אמנון" של התרגום, "תקוע בים" | אנטיוכיה (כתרגום) | הנילוס (גיטין ז:) | גיטין ח. ד"ה איזוהי ארץ; גיטין ז: |
| רס"ג | — | — | ואדי אל־עריש (בתרגומו) | תפסיר רס"ג |
| רמב"ם | "הר בניאס" — הגבול הצפוני למעשה נסוג לאזור בניאס | — | — | פיה"מ שביעית ו, א (כתבי היד); תשובות הרמב"ם סי' קכז |
| כפתור ופרח (ר' אשתורי הפרחי, ה'פ"ב) | ג'בל אל־אקרע — כ־12 ק"מ מדרום לשפך האורונטס, 35 ק"מ מדרום־מערב לאנטיוכיה | סביבת אנטיוכיה | ואדי אל־עריש | כפתור ופרח פרק י"א |
| רדב"ז | — | — | ואדי אל־עריש — והאומר נילוס טועה | שו"ת רדב"ז ח"ד סי' ל |
| רד"ק והגר"א | — | — | הנילוס | רד"ק; ביאור הגר"א |
| ר"ש סיריליאו | ההר שמצפון לבתרון, סמוך לטריפולי (= ראס א־שקה) | לבוה שבבקעת הלבנון | ואדי אל־עריש | פירושו לירושלמי שביעית פ"ו ה"א |
| אדמת קודש | רכס הר הלבנון ממזרח לביירות (אזור כפר חמאנה) | — | — | אדמת קודש פ"א |
הערות: - מחלוקת רש"י והרמב"ם על הגבול הצפוני היא המחלוקת המרכזית: לרש"י והתרגומים תחום עולי מצרים מגיע עד דרום טורקיה של ימינו; לרמב"ם (לפי כתה"י המדויק של פירוש המשנה) ההר שבצפון הוא הר בניאס, והגבול ההלכתי הנוהג נמוך בהרבה. - הכפתור ופרח, ראשון חוקרי ארץ ישראל ההלכתיים, סייר בעצמו בארץ ובגבולותיה; זיהויו את ג'בל אל־אקרע הוא שיטת ביניים. - מהר"ם חאגיז ("שפת אמת", תצ"ח) והיעב"ץ (מור וקציעה) קבעו שהגבולות למצוות יישוב ארץ ישראל הם כגבולות עולי מצרים (רמת ודאות: בינונית — מבוסס על מקור משני).
פסק כברייתא דתחומין למצוות התלויות בארץ. עכו עצמה — חציה בארץ וחציה בחו"ל (הרחוב המזרחי בקדושת הארץ), וכזיב הגבול צפונה — ויסוד הדברים בירושלמי (גיטין פ"א) ובתוס'. (רמת ודאות: בינונית־גבוהה)
הל' ארץ ישראל סי' ב; ירושלמי גיטין פ"א; תוס' גיטין ז:.
מגדולי חכמי ירושלים ותָרֵי הארץ במאה הי"ט. אימץ את זיהויי הכפתור ופרח: הר ההר = ראס א־שקה, נחל מצרים = ואדי אל־עריש. זיהוייו התקבלו במפות ארץ ישראל התורניות המקובלות עד היום. (רמת ודאות: גבוהה)
חלק על קו החזון איש וקבע שכל הגליל והגולן בתוך תחום עולי בבל: הגבול הצפוני עובר בסולמה של צור (ראש הנקרה) ומשם לפניאס. לשיטתו נהריה, צפת וכל הגליל העליון חייבים בשביעית מדינא — וכך נוהגים בפועל רוב החקלאים בצפון. (רמת ודאות: גבוהה)
ספר ארץ ישראל פ"ג.
בדעת הרמב"ם כתב (ס"ק לב) למתוח קו מכזיב צפונה "עד כנגד אמנום" — ומה שמחוץ לקו לא כבשו עולי בבל; וברצועת עכו–כזיב הנהיג חומרות מספק ("אין אנו בקיאין ברצועה זו"). עוד כתב (ס"ק יח–יט) שאי אפשר "לחתוך קווים מדויקים במפה". על פי זה נוהגים למעשה בשמיטה ברצועה שמצפון לקו עכו — ראש הנקרה ונהריה — כחוץ לתחום עולי בבל, והוא "קו החזון איש" הנוהג עד היום. דיוק שהעלה האימות: החזו"א לא "התיר" את הגליל המערבי כחו"ל גמור — בין עכו לאכזיב הנהיג חומרות מספק, והלשון הרווחת "קו רוחב עכו" היא ניסוח מעשי מאוחר ולא לשונו. (רמת ודאות: גבוהה לתוכן; הניסוח דויק בסבב השלישי)
המרחיב הקיצוני שבכל השיטות: הר ההר = הר ארג'ייס שבקפדוקיה במרכז טורקיה; לבוא חמת = מרעש; חצר עינן באזור הפרת; הגבול המזרחי מגיע עד החידקל; נחל מצרים = הנילוס. לשיטתו גבולות פרשת מסעי כמעט חופפים את גבולות ההבטחה. רוב הפוסקים וחכמי הדורות לא קיבלו את שיטתו, אך היא נדונה בהרחבה בספרות. (רמת ודאות: גבוהה) טענה שלא אומתה: "בר־דרומא כלל את קפריסין בתחום" — נמצא אזכור יחיד ללא מקור ראשוני; לא נכללה במפה.
המחלוקת המעשית העיקרית לשמיטה בדורנו. ארבעה קווים עיקריים, מן המקל אל המחמיר:
דעות נוספות בקצוות: ר' טוקצ'ינסקי זצ"ל (מעלה עקרבים = עקבה), הרב מרדכי אליהו זצ"ל והרבנות הראשית — הערבה ואילת בתוך התחום, ושם מופעל היתר המכירה; בעל משנת יוסף זצ"ל מחמיר עוד צפונה — עד אזור מפעלי ים המלח; ובדעת הרמב"ם יש שמתחו קו מאילת לאורך קו רוחב 29.5 עד הנילוס, כך שפוסטאט — מקום מגורי הרמב"ם — בתוך התחום (הרב חיים שטיינר, "טובה הארץ"). זיהוי מעלה עקרבים עצמו שנוי: ג'בל חנזירה (תבואות הארץ), מעלה עקרבים של ימינו (כביש 227), או עקבה (טוקצ'ינסקי).
מקור מרכזי להשוואת הקווים: גיליון "מפות הילכתא" (בית המדרש להלכה בהתיישבות, אדר תשפ"ב), המשרטט את חמשת הקווים על מפה אחת.
| ציון דרך | זיהוי | קואורדינטות | שיטה |
|---|---|---|---|
| נחל מצרים | ואדי אל־עריש | 31.13N, 33.80E | רס"ג, כפתור ופרח, רדב"ז, תבואות הארץ, מפת מידבא |
| נחל מצרים | הזרוע הפלוסית של הנילוס | 31.03N, 32.55E | רש"י, התרגומים, רד"ק, הגר"א |
| נהר מצרים (בהבטחה) | הנילוס | — | רש"י ורוב המפרשים |
| קדש ברנע | עין קודיראת / עין קדיס | 30.65N, 34.42E | הזיהוי המקובל |
| מעלה עקרבים | נקב א־צפא | 30.87N, 35.10E | דרום־מערב ים המלח |
| הר ההר | ראס א־שקה (צפון לבנון) | 34.30N, 35.66E | ר"ש סיריליאו, תבואות הארץ |
| הר ההר | ג'בל אל־אקרע | 35.95N, 35.97E | כפתור ופרח |
| הר ההר | הרי אמנוס (הרי נור) | 36.80N, 36.35E | תרגומים, רש"י |
| הר ההר | הר בניאס | 33.25N, 35.69E | רמב"ם (פיה"מ) |
| הר ההר | הר ארג'ייס, קפדוקיה | 38.53N, 35.45E | בר־דרומא |
| הר ההר | רכס הר הלבנון ממזרח לביירות (חמאנה) | 33.83N, 35.73E | אדמת קודש פ"א |
| לבוא חמת | דרך נהר אל־כביר (שפכו ~34.63N) — שיטת ביניים | 34.63N, 35.98E | הובא אצל י' אליצור |
| לבוא חמת | לבוה (בקעת הלבנון) | 34.19N, 36.35E | המצמצמים |
| לבוא חמת | אנטיוכיה | 36.20N, 36.16E | תרגומים, רש"י |
| לבוא חמת | מרעש | 37.58N, 36.93E | בר־דרומא |
| צדד | סדד, סוריה | 34.31N, 36.92E | מקובל |
| חצר עינן | אל־קרייתין | 34.23N, 37.24E | מקובל; "גבול דמשק" (יחזקאל מז) |
| חצר עינן | סביבות תדמור | 34.55N, 38.28E | המרחיבים |
| אכזיב (כזיב) | תל אכזיב | 33.05N, 35.10E | גבול עולי בבל |
| סולמה של צור | ראש הנקרה | 33.09N, 35.11E | טוקצ'ינסקי |
| קו החזון איש | קו רוחב עכו | 32.92°N | חזו"א שביעית ג |
| פניאס | בניאס | 33.25N, 35.69E | ברייתא דתחומין |
| בוצרה | בוסרא א־שאם | 32.52N, 36.48E | "טרכונא דבתחום בוצרה" |
| נמרין | תל נמרין (מול יריחו) | 31.90N, 35.62E | קצה עולי בבל בעבה"י |
| אשקלון | תל אשקלון | 31.66N, 34.55E | "פרשת אשקלון" — מחוץ לתחום |
| קיסריה | מגדל שרושן | 32.50N, 34.90E | מובלעת שלא נתקדשה |
| בית שאן | בית שאן | 32.50N, 35.50E | "התיר רבי בית שאן" |
| סוסיתא | היפוס | 32.78N, 35.66E | מובלעת שלא נתקדשה |
| נהר פרת (כרכמיש) | ג'ראבלוס | 36.83N, 38.01E | קצה גבול ההבטחה |